סוד מצות יבום על פי מה שגילה הרמח"ל על העולמות המלבוש וצחצחות

 ב"ה

עוד נראה לפרש בענין יב"ם שהוא שם הע' של שם ע"ב, על פי מה שגילה הרמח"ל בספר אדיר במרום (עמ' תקכו-ז, מכון רמח"ל), וע"ש באריכות, ובקיצור ממש לענינינו, המדרגות בתוך הצמצום קודם ביאת הקו מתפשטות בסוד יצח"ק, ד' פעמים ב"ן של מילוי שם אלהי"ם. יצח"ק בגמטריא או"ר ועוד א', ואותו יתירה בחי' רישא דעשו שהוא שורש כל החשך ואלהים אחרים, והוא בסוד ע', ובסוד עשתי עשרה שכל המוסיף גורע, כי כאשר הע' מתחבר ועומדת להוציא הס"א, יתעלם הא"א בחי' הזכר שבו שהוא כתרא. כי בתחילה יש בחי' אימא שדינין מתערין מינה, ובה יש הויה – בניקוד אלקים. ובהתפשט המציאות נעשים י"ב הויו"ת, בסוד ג' הויו"ת – שבם: היה הוה ו-יהיה וכו'. ומן הע' נקודות יוצאים אחר כך ע' אומות, כי הם בסוד הניצוצין דאלהי"ם שמשם לבד יוצאים האומות. ובסודם יש בתחלה הע' סנהדרין בישראל, ומן החיצוניות שלהם הוא ע' אומות. ובהתפשטות הע' הזאת מוציאה מ' מדרגות וכו' וסודו (בראשית כו:לד) ויהי עשו בן ארבעים שנה, ובסוד יצחק גם כן שנשא בן ארבעים וכו' ע"ש.

הרי יב-ם, י"ב הויות, ומ' מדרגות, והוא שם ע' בסוד הע' נקודות של הוי"ה דאימא. ובהתחלת כל זה הא"א מסתלק, והוא משאיר את יעקב ועשו, ועשו שהוא בחי' אל אחר דלא עביד איבין (-והרי כל ההתפשטות הנ"ל בסוד מנצפ"ך – ריש עמ' תקכז – ב' מנצפ"ך – ריש עמ' תקכח, בגמטריא פ"ר. וזה הבדל בין ע"פר שכן עושה פירות, כי ראש עשו גם מוציא טוב, אבל ויאבק יעקב עמו, בחי' א"פר שלא עושה פירות, וזה בסוד הא' של במספר ארבעים, א' ול"ט, שהוא כפייתם – עמ' תקכז), והוא בחי' רשע שאפילו בחייהם נקראים מתים, וזה כמיתת הבעל בלא בנים, שאז אשתו נופלת להיב"ם. ולא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר (דברים כה:ה), ז"ר דייקא, שהם האו"ר מדרגות דקדושה, וכאן צריכים לתקן הר"ח שהוא האור החוצה. ואז יש שני אפשרות, או שיעשה חליצה, לסלק עצמם מכל ההשתלשלות הזה, ויקרא בית חלוץ הנעל. או שיעשה יבום, והוא כי האור הר"ח היתירה הזו (סוף עמ' תקכז-) נכלל לפנים, והוכן לינתן ליעקב. וסודו השס"ה שנתגלתה בזמן היניקה כנ"ל, שהיא א' היותר על השט"ן. וסודו יוה"כ (שגם אז חולצים הנעלים) שבוא קטיגור נעשה סניגור (-בסוד המנחה שיעקב שלח לאחיו עשו, ילקוט ראובני, פרשת וישלח אות מה), שאז יעקב יורש זה הראש, והיינו ישרא"ל – ל"י רא"ש, ויעקב שולט על עשו, וכו' ע"ש. וזמש"כ ולא ימחה שמו מישראל (דברים כה:ו) להקים לאחיו שם בישראל. ועכ"פ גם כאשר עושה תיקון חליצה, (דברים כה:י) ונקרא שמו בישראל.

והנה מבואר עוד שם (עמ' תקכח) שזה סוד (בראשית כח: יז – עקידת יצחק) וירש זרעך את שער אויביו, כי הע' הזה בסוד תק"ע דהיינו ב"פ מנצפ"ך (והי' אותיות), והוא בחי' תקיעת שופר גם כן, כי הוא הצריך ליתקן בכח ה-י"ה המתגלה כנ"ל, להשליט ישראל על עשיו בסוד יוה"כ. ובסוד זאת נאמר בעשו (בראשית כה:כה) כלו כאדרת שע"ר, והוא איש שעיר. וזאת הבחינה היא ממש הניתנת לירושה ליעקב, ולכן נאמר (במדמבר כה:יח) והיה ירשה שעיר אויביו, שעיר דייקא. ואז נמצא יעקב מתוקן בסוד שנים עשר שבטים שלו כראוי וכו' ואז נקרא הוא גם כן – עשו: וסוד זה (בראשית כז:יט) אנכי עשו בכורך וכו' ע"ש (ב' פעמים יעק"ב עם י"ב שבטים, בסוד ויעקבני ז"ה פעמים – בראשית כז:לו).

וזה ממש קיום הענין (דברים כה:ו) והיה הבכור אשר תלד יקום על שם אחיו המת. שהבכור עושה את היבום, והוא יורש את המת. (גם ירש בחי' יבם, כי ר' מתחלף במ' באלף בית של אח"ס בט"ע ומ"ר, וש' מתחלף בב' בא"ת ב"ש). ואז ביעקב מתקיים (בראשית כד:ס), ואת היי לאלפי רבבה, הי"י השם הע"א

וזה הענין שאם לא יחפץ האיש לקחת את יבמתו ועלתה יבמתו השערה (דברים כה:ז), השערה, דייקא, כדי לתקן הב' מנצפ"ך.

והרמח"ל ממשיך שם (עמ' תקכט) והנה כל אלה הדברים הוא סוד המשי"ח העומד בגלות להלחם עם עמלק וכו' ע"ש. וידענו שמשיח בה מבחינת יבום שעשה יהודה לתמר, ומבחי' יבום עשה בועז לרות. אכן עיקר הכנעת עמלק על ידי זרעו של יוסף, וזה הראשי תיבות של יב"ם כנ"ל, משיח בן יוסף .

יבום וחליצה, בגמטריא אור, גדר, זר!

יבום בגמטריא נח (נ' זה הנפילה ליבום), יבום וחליצה בגמטריא נ נח נחמ ע"ה. נחמן מאומן בחי' הפ"ר הנ"ל שהוא תיקון הע'. 

נ נח נחמ נחמן מאומן