תמוז

לפי המפרשים בספר יצירה, האות של תמוז הוא אות ח' (ועיין תורה כח שפירש חי"ת לשון חרף ובזיונות), ומזלו סרטן – מאכל אסורה של הים (דגים בחי' עין של א"א, ובחי' בן פורת יוסף. ועיין בספר אדיר במרום, עמ' תנט – מכון רמח"ל – ואל תקשה אם הדגים הם בבחינה כל כך גדולה איך יש דגים טמאים? כי האמת הוא: שגם את זה לעומת זה עשה האלקים (קהלת ז:יד), וכמו שיש דגים בקדושה כך יש דגים בס"א. ובכאן למטה הם ביחד בים, אבל מדריגותם מובדלות זה מזה וכו' ע"ש), ושבטו ראובן (-חיבור הרבי והתלמיד, אותיות: ר"ן וב"א – רבי נחמן וישראל בער אוסדר), והוא כנגד יד ימין. וי"ל שזה מה שכתוב בתהלים קלז, אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני, כי הובקע העיר בתמוז שהוא כנגד יד ימין (ועוד י"ל שהרי בית המקדש בחלקו של בנימין, וראובן ערב בעדו, את שני בני תמית אם לא אביאנו (בראשית מב:לז), בבית ראשון ובבית שני). ולכן כותבים תמז בלי ו' שהוא כנגד שבירת הלוחות שהולידה השכחה, כמו שגילה רבינו ז"ל.

י"ז תמוז, בגמטריא גינת אגוז, כמש"כ בשיר השירים (ו:יא), אל גנת (- עם הה' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן) אגוז ירדתי (-ירדתי, עם האותיות בגמטריא נון נון חית) לראות (-לראות דייקא, כי תמוז כנגד העינים והראיה) באבי הנחל (-הספר שכתב סבא ישראל) הפרחה (-פרחה ע"ה בגמטריא ברסלב, ובגמטריא נחמן בן פיגא) הגפן הנצו הרמנים. שעל ידי י"ז בתמוז יאמרו שאינך מתענה, סבא זכה שרבינו ירד אליו למסור לו את הפתק הקדוש מרבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.