Letter 31
BH, night of
15 MarCheshvan, [5]720 (Sunday night, November 15, 1959).
My eyes, and my heart, Mr. Z. Shazar – who merited to
thrust his head between the true kosher people of the generation, those who are
bound to the True Tzaddik – Who nullifies and exterminates the root of evil
completely, and Who flips the wicked ones into good ones, by way of the
magnitude of His wondrous wisdom and righteousness. Shalom.
God sometimes brings things upon a person
in order that he understand from them His compassion, and His blessed Godliness
(Sefer Hamidos, Knowledge 1).
When people speak [bad] about the Tzaddik,
thereby, there is an overpowering of philosophy in the world, and so too the
other way around [through good speech, the Tzaddik can overpower the
philosophy]. There is a serpent, and an ant in its mouth, and this ant
certainly has no rest since it is in the mouth of the serpent. And sometimes
the serpent crawls, and sometimes it flies. The difference between crawling and
flying is that by flying, it can fly and soar a great distance in one instant,
but with crawling it goes along bit by bit, in the way of one walking, which is
a heavy motion. And with all the bad speech that is spoken, and in particular
when they are touching the great Tzaddik, with this speech they are generating
wings for the serpent so that it will be able to fly. And the serpent, this is
the ‘intellectuals to do evil’ – whom delve into philosophy and heresy, and
they are the aspect of the serpent, the aspect of, “And the serpent was the
shrewdest from all beasts of the field” (Genesis 3:1). And through evil speech, wings are
thereby generated for these intellectuals – who are the form of the serpent –
so that they can fly and soar. That is, their wisdom and heresy can fly out and
proliferate in the world, and this greatly damages the world. Also, in their
actual wisdoms and analyzations, they ‘fly’, like somebody who has a ‘flying’
mind, that is, their intellect takes flight and streaks, and their wisdom
greatly opens up for them. But if the snake doesn’t have wings, that is, they
don’t have evil speech, then the serpent only has the form of crawling, that
is, the aforementioned ‘intellectuals to do evil’ only have what they analyzed
between themselves, and they don’t fly out in the world, this means, their wisdom
doesn’t spread and fly about in the world, and they can’t harm the world – such
as one who walks, he walks only a little, and he cannot go far swiftly, such as
a flying creature. Also, among themselves, their intellect doesn’t fly, that
is, the wisdom isn’t opened up for them that much, and they aren’t flying and racing
with their wisdoms – they only investigate with their wisdoms little by little,
such as one who walks. Also, the damage they wreak on others is only in the
form of walking – it doesn’t fly and penetrate deep into the heart and mind.
But when they possess, God forbid, wings from the evil speech, their intellect
flies, and it harms for a distance, like a flying creature which can fly very
far in one shot; also, their twisted wisdoms flies, enters, and gets attached
at great depth in the mind and heart.
And the ant which is placed inside the
serpent’s mouth is the aspect of the Sage of the generation, who is an upright
sage, and the Tzaddik, and a master of good traits. For the Sage is the aspect
of the ant, as it is stated, “Go to the ant, lazy one, observe its ways and
become wise” (Proverbs
6:6), for this
Sage teaches knowledge [Da-as] and God’s ways to the people. When these
intellectuals enter with their analyzations to investigate these wisdoms, the
Sage then suffers extremely great pain, and He is constantly engaged in a great
war with them, meaning, the aforementioned aspect of the serpent. And whether
the serpent crawls, and whether it is flying, He has great anguish and a big
battle – but definitely, during the flight, His pain is immensely greater. And
He has no rest whatsoever, whether it is crawling or flying – but there is a state
of transition between the crawling and the flying, and it is when it stops the
flapping, and it brings itself down from the flight, from on high to down low,
as is the way of a flying creature when it wants to drop and let itself descend
down. Then, the aforementioned ant has rest, for it is then neither flying or
crawling; that is, there are times when the intellectuals are idle, and they
aren’t studying – for example, during sleeping and eating, and then the Sage -
who is the ant in its mouth - has a respite (Likutei Moharan 63).
The great Tzaddik who is the aspect of Moses
– He must specifically delve into these heretical works, for through His
studies in which He delves there, He brings up many souls that have fallen and
sunken into the heresy (Likutei Moharan 64).
Through conflict on the Tzaddik, the Torah
is forgotten (Sefer
Hamidos, Tzaddik 146).
The fighting which is fought against the
Tzaddik is the aspect of the destruction of the world.
Peace is the aspect of clear and pure air,
which thereby the words of the Tzaddik are heard far away, all over the world,
until the holy words will fly - just as a bow and arrow - to the good that is held
captive amongst the Other Side. To the extent that the good will hear, and “the
arrow will split the liver” of the Other Side, and the good will leave from
there in peace (See Likutei Moharan 17).
Peace is an acronym
of “And know what to respond to the heretic”[1] – for
by way of peace, every person knows what to answer to the heresy in his own
heart (Likutei Moharan 62).
Attachment to
the Tzaddik is a great healing.
Sometimes, it
could be that specifically when a person reaches a low place which is very,
very far from the holiness of a Jew, God then arranges for him there hints in
accordance with that place, and He arranges for him some merit – so that he can
merit in accordance with that place specifically (See
Likutei Halachos, Oirach Chaim 2, Birchas Hoidaois Hayachid, 45).
The Tzaddik is
the Covenant of Peace – He makes harmony between all the opposites. And when
his honor gets blemished, and all the more so when there is opposition to Him,
then there isn’t one to generate peace, and strife abounds among the Jewish
people and among the nations of the world, and wars abound in the world. For
the majority of people’s minds are extremely different and opposite from one
another, and when the light of the Tzaddik who is the Covenant of Peace doesn’t
shine into them, then automatically strife abounds. And through this, the lust
of money overpowers all the more, which this is the primary bitterness of this
world - which embitters a person’s life so much so that he dies amid distress
and agony, and all their days are full with rage and torment, and after all
their toil they will take nothing to the World to Come. And all this was caused
by the immenseness of the blemish of the fighting which is fought against the
True Tzaddik. For the main sweetening of the bitterness of the world, of the
bitterness of the overpowering of the lust after money – which the greatest
downfall from all downfalls is there – the main rectification and sweetening
for this is only through the True Tzaddik.
Now, at the end
of the exile where it’s already very close to the end, and we now need to
ascend to a great height, and to merit to the final redemption in which the
Jewish people will ascend the utmost ascent – therefore, the downfall and the
concealment overpowered very much so, to the extent that we have become very
much estranged from the Torah - the likes of which have never been so from the
days of old. For, the falsehood is going along and getting stronger, and the “truth
is becoming herds and herds”, and each one says that the truth is by him, even
though he knows of himself the plagues of his heart, and all that which he has
sinned and defiled – even so he boasts of great things and wonders, that he has
perceived the true pathway, and that he knows new wisdoms concerning the
service of God, and he wants to rule and run the world, and he says the truth
is with him.
The fighting
which the Satan brings in, to fight against the Tzaddik – this is the main War
of Amaleik.
I will
conclude with wishes of wellbeing, with fierce love, from the midst of the
depths of the heart, and with deep longing to hear from his wellbeing and to see
one another with great love and joy.
The one
who constantly supplicates on behalf of his salvation and success, in this
[world] and the next [world], the transcriber,
Yisroel
Dov Odesser
House
of Zalman Odesser
Tiberius
For more letters:
http://naanaach.blogspot.com/2018/05/blossoms-of-spring-table-of-contents.html?m=1
מכתב לא
ב"ה, ליל ט"ו מרחשון תש"כ.
עיני וליבי, מר ז.שזר, שזכה לתחוב את ראשו בין
כשרי הדור האמיתיים המקושרים לצדיק האמת המבטל ומבער שורש הרע לגמרי ומהפך רעים
לטובים בגודל נפלאות חכמתו וצדקתו, שלום.
פעמים הקדוש ברוך
הוא מביא על האדם דברים, כדי שיבין מהדברים רחמנותו ואלקותו יתברך. על ידי שדוברין
על הצדיק על ידי זה נתגבר הפילוסופיא בעולם, וכן להפך. יש נחש ונמלה בתוך פיה,
וזאת הנמלה אין לה נייחא בוודאי מחמת שהיא בתוך פיה של נחש. והנחש פעמים הולך
ופעמים מעופף, והחילוק שבין הליכה לעפיפה, כי בעפיפה יוכל לעוף ולפרוח ברגע הרבה,
אבל בהליכה הוא הולך מעט מעט, כדרך ההולך שהוא תנועה כבדה. ובכל הדיבורים רעים
שמדברין, ובפרט כשהם נוגעים על הצדיק הגדול, באלו הדיבורים הם עושים כנפיים להנחש
שיוכל לעופף, והנחש הם אלו החכמים להרע החוקרים פילוסופיא ואפיקורסות, והם בחינת
הנחש, בחינת "והנחש היה ערום מכל חיות השדה", ועל ידי דיבורים רעים
עושים כנפיים להחכמים אלו שהם בחינות הנחש שיוכלו לעוף ולפרוח, היינו שמעופפת
ומתפשטת חכמתם ואפיקורסות שלהם בעולם, ומזיק מאד להעולם. וגם בחכמתם וחקירותם
בעצמם הם מעופפים כמו מי שיש לו שכל מעופף, היינו ששכלם מעופף במהירות ונפתח להם
חכמתם מאד. אבל אם אין להנחש כנפיים, היינו שאין להם דיבורים רעים כנ"ל אזי
אין להנחש רק בחינת הליכה, היינו שאין להחכמים להרע הנ"ל רק מה שחוקרים בינם
לבין עצמן, ואינם מעופפים בעולם, היינו שאין מתפשט ומעופף חכמתם בעולם ואינם
יכולים להזיק להעולם, רק למי שסמוך אליהם כגון תלמידיהם וחבריהם, אבל בריחוק מהם
אינם יכולים להזיק, כמו ההולך שהולך רק מעט ואינו יכול למהר למרחוק כמו המעופף.
וגם בינם לבין עצמן אין שכלם מעופף, היינו שאין נפתח להם החכמה כל כך, ואינם
מעופפים ומהירים בחכמות שלהם, רק חוקרים בחכמתם מעט מעט כמו ההולך, וגם מה שמזיקים
לאחרים בחכמתם הוא רק בבחינת הליכה, שאינו מעופף ונכנס בעומק לתוך המוח והלב. אבל
כשיש להם חס ושלום כנפיים מדיבורים רעים כנ"ל אזי שכלם מעופף, וגם מזיק
למרחוק כמו המעופף, שמעופף בשעה אחת למרחוק, וגם שמעופף חכמתם המשובשת ונכנס ונדבק
בהמוח והלב בעומק גדול מאד. והנמלה המונח בתוך פי הנחש הוא בחינת חכם הדור, שהוא
חכם הישר והצדיק ובעל מידות טובות. כי החכם הוא בחינת נמלה כמו שכתוב "לך אל
נמלה עצל ראה דרכיה וחכם", כי זה החכם מלמד דעת ודרכי ה' אל העם כשאלו החכמים
נכנסים בחקירתם לחקור באלו החכמות אז יש להחכם צער גדול מאד, ויש לו תמיד מלחמה
גדולה עמהם, היינו עם בחינת הנחש הנ"ל. ובין כשהנחש הולך ובין כשהוא מעופף יש
לו צער גדול ומלחמה גדולה, רק שבוודאי בעת העפיפה צערו גדול יותר מאד, ואין לו שום
ניחא בין כשהוא הולך בין כשהוא מעופף, רק שיש ממוצע בין ההליכה ובין העפיפה, והוא
בעת שפוסק העפיפה ומוריד עצמו מן העפיפה ממעלה למטה, כדרך המעופף בעת שרוצה לשלשל
ולהוריד עצמו למטה, ואזי יש להנמלה הנ"ל ניחא, כי אזי אינו הולך ואינו מעופף,
היינו כי יש כמה עיתים שהחכמים נחים ואינם חוקרים, כגון בעת שנה ואכילה, ואז יש
ניחא להחכם שהוא בחינת הנמלה שבתוך פיה.
הצדיק הגדול שהוא
בחינת משה הוא צריך דווקא לעיין בדברי האפיקורסות אלו, כי על ידי עיונו שמעיין שם
הוא מעלה משם כמה נשמות שנפלו ונשקעו בתוך האפיקורסות. על ידי מחלוקת על הצדיק
שוכחין את התורה. המחלוקת שחולקין על הצדיק האמת הוא בחינת חורבן העולם. שלום הוא
בחינת אויר הנח וזך שעל ידי זה נשמע דיבור הצדיק למרחוק בכל העולם, עד שיפרח
הדיבור הקדוש להטוב הכבוש בין הסטרא אחרא כמו חץ והקשת, עד שישמע הטוב ויפלח חץ
כבדו של הסטרא אחרא ויצא הטוב משם בשלום. "שלום", ראשי תיבות ו'דע מ'ה
ש'תשיב ל'אפיקורוס, כי על ידי השלום יודע כל אחד להשיב על אפיקורסות שבליבו.
התקשרות להצדיק הוא רפואה גדולה. יש לפעמים שדייקא כשאדם מגיע למקום נמוך ורחוק
מאד מאד מקדושת ישראל אזי ה' יתברך מזמין לו שם רמזים לפי אותו המקום, ומזמין לו
איזה זכות שיכול לזכות לפי אותו המקום הרחוק דייקא. הצדיק הוא ברית שלום, שהוא
עושה שלום בין כל ההפכים, וכשפוגמין בכבודו ומכל שכן כשחולקין עליו אזי אין מי
שיעשה שלום ונתרבה מחלוקת מאד בישראל ובין כל העולם ונתרבין מלחמות בעולם. כי רוב
דעות בני אדם משונים ומהופכים זה מזה מאד, וכשאין מאיר בהם הארת הצדיק שהוא ברית
שלום אזי ממילא מתרבה המחלוקת מאד, ועל ידי זה מתגבר תאות ממון ביותר שזה עיקר
מרירותא דעלמא שממררת חיי האדם מאד עד שמתים מתוך יגון ואנחה, וכל ימיהם מלאים כעס
ומכאובות ומאומה לא ישאו בעמלם לעולם הבא, וכל זה גרם עוצם פגם המחלוקת שחולקין על
הצדיק האמת, כי עיקר המתקת מרירותא דעלמא של מרירות התגברות תאות ממון ששם הנפילה
הגדולה מכל הנפילות, עיקר התיקון וההמתקה לזה הוא רק על ידי הצדיק האמת.
עכשיו בסוף הגלות
שכבר סמוך אל הקץ מאד, ואנו צריכין עכשיו לעלות לעליה גדולה ולזכות לגאולה האחרונה
שאז יעלו ישראל בתכלית העליה, על כן התגברה הירידה וההסתרה מאד מאד עד אשר נתרחקנו
מאד מהתורה אשר לא היתה כזאת מימי קדם. כי השקר הולך ומתגבר והאמת נעשה עדרים
עדרים וכל אחד אומר שאצלו האמת, אף על פי שיודע בעצמו נגעי לבבו וכל מה שחטא ופגם,
אף על פי כן הוא מתפאר בגדולות ונפלאות שהוא השיג דרך האמת ויודע חכמות חדשות
בעבודת ה' ורוצה למלוך ולהנהיג את העולם ואומר שאצלו האמת. המחלוקת שמכניס הבעל
דבר לחלוק על הצדיק זהו עיקר מלחמת עמלק.
אסיים בדרישת
שלום באהבה עזה מקרב לב עמוק ובגעגועים עמוקים לשמוע משלומו ולהתראות באהבה ובשמחה
רבה. המעתיר תמיד בעד ישועתו והצלחתו בזה ובבא. המעתיק.
ישראל דב אודעסר
בית זלמן אודעסר
טבריא
[1] ש'ל'ו'ם' = ו'דע מ'ה ש'תשיב ל'אפיקורוס
No comments:
Post a Comment