ליקוטי מוהר"ן תורה פט - הערות

 ב"ה

תורה פט

ותחסרהו מעט מאלקים וכבוד והדר תעטרהו

הסיפור השייך לתורה זה נמצא מכתב יד הרב מטשערין מובא בספר כוכבי אור, בסיפורים השייכים לסיפורי מעשיות אות י (מובא בשיח שרפי קודש א:רלג).

 

'הנה ידוע כי כל מה שחסר לאדם הן ברוחני הן בגשמי החסרון הוא בהשכינה' – תולדות יעקב יוסף פ' וארא, והובא בספר בעל שם טוב (א'קכב, ושם א'תשנט).

 

 

תורה פט: אך כשידע זאת, שהחסרון הוא למעלה ולמטה, בודאי יהיה לו צער גדול ועצבות, ולא יוכל לעבד שם יתברך בשמחה, לכך צריך להשיב בעצמו: מה אני ומה חיי, כי המלך בעצמו מספר לי החסרון שלו, וכי יש כבוד גדול מזה, מתוך כך בא לשמחה גדולה, ע"ש.

ולא זכיתי להבין, מי שבאמת כאב לו צער השכינה, מה איכפת לו הכבוד הזה שהשם יתברך בעצמו מספר לו, הלוא השכינה בצער?!

וב"ה במקום אחר כתבנו יישוב על זה.

ועוד י"ל שהשם יתברך מסתתר כדי לזכות להשגה עוד יותר גדולה מאילו היה תמיד בנמצא, ויכולים להאמין שהחסרון ההסתר הוא ממש מראה ומלמד על השגה יתירה. ועוד, הרי מלמד על המציאות איך זה נראית בלי המצאו, וזה בעצמו גדולת ההכרה.

 

תורה פט: הנה ידוע כי כל מה שחסר לאדם, הן ברוחני הן בגשמי, החסרון הוא בשכינה וכו'  וכו' כי המלך בעצמו מספר לי החסרון שלו וכו' ע"ש. ע' ביחוד היראה לרמח"ל (ד"ה והנה עד כאן, עמ' שיב) ז"ל אבל לפי היראה כך היא ההשפעה. מי שירא מן היראה רעה, שהיא קליפת נגה, הנה הוא נמסר בידה, כבן שנמסר ביד שפחה לגדל אותו ולישר דרכיו, היא מלקה אותו כמו שצריך לו להטיב מעשיו. כך כנגד זה אין לו ידיעה אלא בדברי הטבע בהבלים של העולם, או בחכמות חיצוניות, שכולם דרך חול. ונמצא שאע"פ שלא יהיה טמא, יהיה חול, ולא יוכל לקבל מן הפנימיות. אבל מי שמחזיק ביראה הרוממות, אז השכינה עצמה מיסרת אותו לפי סדר הישיבות וכו' ע"ש. ומבואר שרבינו תפס בפשטות לדבר על דרך יראת הרוממות.

 

מה אני ומה חיי, כי המלך בעצמו מספר לי החסרון שלו, וכי יש כבוד גדול מזה, מתוך כך בא לשמחה גדולה וכו' ע"כ.

מזה יכולים לשים על הלב היטב כאשר זוכים לאיזה השגה או הארה בקרבת אלקים, שמה אני ומה חיי כי המלך בעצמו מספר לי גדולתו. מי שבא לחכם, האם החכם יתחיל להראות לו חכמתו סתם, ובפרט איש עם שכל נמוך או ילד קטן שבא לחכם, איזה ענין יש להחכם להראות לו חכמתו. ואיש או ילד כזה שבא לעשיר גדול ולמלך, היתכן שהמלך בעצמו יפנה אליו ויקח אותו ויראה לו גדולתו?! ואפילו משה רבינו נגד הבורא ית"ש, כמה עזות דקדושה היה לו להפליא לבקש מהשם יתברך הראני נא את כבודך. והוא דבר פלא איך שאדרבה השם יתברך משרה שכינתו דייקא על האדם, ודייקא מבשרי אחזה אלוה. וכענין במקום גדולתו שם ענוותנותו. עמוד והתבונן. ;                      

 

 

בעלים לתרופה (מכתב רבי) רבי נתן כז"ל עקר המרה שחורה והעצבות שלך היא מרבוי האמת, מחמת שאתה יודע האמת כמה אתה רחוק, וכמה רבו פגמיך וכו', אבל מחמת שהאמת הזה רוצה להרחיק חס ושלום או להחליש הדעת, על כל פנים צריכים להשליך אמת כזה וכו' וכו' ע"ש. וצע"ק למה להשליכו ולא לעשות עצת רבינו שגילה כאן.

אכן כעין זה יש לעיין במה שרבינו גילה בתורה צח בענין נתן בו עיניו ונעשה גל של עצמות, שכאשר מגלים עצימת עיני הרשע לראות מה שפגם, אין עונש גדול מזה ע"ש, וקשה הלוא מה שמגלים לו הפגם יכול להביאו לשמחה גדולה כמו שרבינו גילה כאן. אף על פי שיש לדחות שבמקרה הזה לא ידע החוטא לעשות כן, נראה יותר שיש עבירות כאלו שלא נותנים להאדם להבין זאת.

נ נח נחמ נחמן מאומן